שד' דוד המלך 1 (ככר רבין) תל אביב, טלפון: (03)6098182
כניסה ללקוחות המשרד כניסה ללקוחות המשרד צרו קשר צרו קשר הוסף למועדפים הוסף למועדפים עמוד ראשי עמוד ראשי
SHAY HAREL - CERTIFIED PUBLIC ACCOUNTANTS (Isr) , שי הראל – רואי חשבון
פורום רואה חשבון עדכונים לקוחות הנחיות ללקוח החדש שי הראל - רואה חשבון

מחזור עוסק פטור לשנת 2015

המחזור המעודכן לשנת 2015 הינו 79,482 ש"ח.

בעקבות המדד השלילי לא עודכן המחזור ונשאר זהה למחזור משנת 2014.

היערכות לתום שנת מס 2014 ותחילת שנת מס 2015

כמידי שנה אנו מביאים בפניכם את החוברת המקיפה הכוללת מידע רב ערך ועדכני כיצד יש להתכונן לתום שנת המס ולהערך בהתאם לשנת המס החדשה.

תהנו.

היערכות לתום שנת מס 2014 ותחילת שנת מס 2015

מחזור עוסק פטור 2014 עודכן בגובה עליית המדד בלבד

מחזור עוסק פטור לשנת 2014 עודכן בגובה עליית המדד בלבד.

סכום המחזור המעודכן הינו 79,482 ש"ח בלבד.

רבים חשבו שהמחזור יגדל ל-100,000 ש"ח אך למגינת ליבם הדבר לא קרה.

מדריך מס לתום שנת המס 2013 ותחילת 2014

שנת מס 2013 מגיע לסיומה ושנת מס 2014 קרבה ובאה.

מצ"ב מדריך מס מקיף המסביר בצורה ברורה וקלה כיצד לנהוג.

בכל שאלה כמו תמיד אתם מוזמנים לפנות אלינו.

מדריך מס מקיף

שינויים בחוק מיסוי מקרקעין

הנדון:           מיסוי מקרקעין – החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים

(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013

1.       כללי

ביום 29.7.2013 נכנס לתוקפו החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (להלן: "חוק ההסדרים"). במסגרת חוק ההסדרים, תוקן, בין היתר חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") בתיקון מס' 76 וכן תוקנו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 וזאת בנושאים הבאים:

א.      שינוי מודל המיסוי במכירת דירת מגורים מזכה

  • ביטול הפטור ממס שבח אחת ל-4 שנים במכירת דירות מגורים מזכות.
  • קביעת זכאות לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה וזאת עד לתקרת שווי של 4.5 מיליון ₪ לדירה.
  • מיסוי דירות יוקרה.
  • מיסוי תושבי חוץ ברכישת ובמכירת דירות מגורים.
  • הגבלת הפטור הניתן במכירת שתי דירות לרכישת דירה גדולה, לתא משפחתי המחזיק ב-2 דירות בלבד.
  • שינוי תקופות הצינון הקבועות בסעיף 49ו לחוק בנוגע למכירת דירת מגורים שהתקבלה במתנה.
  • בעסקאות קומבינציה – קביעת הזכאות לפטור רק לחלק הזכות הנמכרת בדירת מגורים כפי שיעור המכר החלקי.
  • קביעת הוראות מיוחדות למיסוי דירות השקעה בתקופת מעבר (החל מיום ה-1.1.2014 ועד ליום ה-31.12.2017).

ב.       צמצום הפטור ממס שבח לגבי העברה בין קרובים

ביטול הפטור בהעברה ללא תמורה לאחים/גיסים למעט במקרה של מתנה בין אחים אם מקורה במתנה או בירושה מהורה.

ג.       מיסוי חלוקת ריווחי שערוך מקרקעין – קביעת אירוע מס במועד חלוקת דיבידנדים מרווחי שערוך מקרקעין (רווחים חשובנאיים).

ד.       פיני בינוי – מיסוי התמרה הכספית הנוספת במכירת יחידה אחרת במתחם.

ה. הגדלת שיעורי מס הרכישה והרחבת בסיסו

הגדלת שיעורי מס הרכישה על דירות השקעה, דירות יוקרה ונכסים אחרים.

הטלת מס רכישה על הקצאה של זכויות באיגוד מקרקעין.

ו.        קביעת עילות נוספות להטלת קנס גרעון

ז.       הגשת דיווח מקוון במסמ"ק

תחילתו של התיקון לחוק, כפי שנקבע בחוק ההסדרים מיום 1.8.2013, יחד עם זאת, לעניין הסדר המס החדש שנקבע למיסוי מכירת דירות מגורים נקבע כי תחילתו תהא החל מיום ה-1.1.2014.

בשל תחילתו המיידית של התיקון, הרינו להביא לידיעתכם את תוכן התיקונים שתחילתם ביום 1.8.2013 והוראות לפעולה בנוגע אליהם.

  1. 2. פירוט התיקונים שתחילתם ביום 1.8.2013 וההוראות שיחולו לגביהם:

2.1 מס רכישה

2.1.1       הטלת מס רכישה על הקצאה של זכויות באיגוד מקרקעין

עד לתיקון בחוק ההסדרים מועטה מהגדרת "פעולה באיגוד" שבסעיף 1 לחוק, פעולה של הקצאת זכויות באיגוד אשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי המניות במישרין או בעקיפין ופעולה זו לא חויבה במס שבח ובמס רכישה.

מיעוט פעולת ההקצאה מהגדרת "פעולה באיגוד" גרמה לכך שרכישת זכויות במקרקעין בעקיפין על דרך הקצאת מניות באיגוד מקרקעין לא התחייבה במס רכישה בעוד שברכישת הזכות במקרקעין במישרין חלה החבות במס רכישה. בכך נוצר אי שוויון בהטלת מס רכישה על פעילות כלכלית שמהותה זהה.

במסגרת חוק ההסדרים, תוקן סעיף 9ב)(1) לחוק ונקבע בו שלעניין מס רכישה המונח "פעולה באיגוד" כולל גם הקצאה של זכויות באיגוד.

לפיכך, החל מיום 1.8.2013 פעולה של הקצאת מניות באיגוד מקרקעין תחייב את בעל הזכויות באיגוד לו הוקצו זכויות כאמור, בתשלום מס רכישה. יובהר כי בנסיבות בהן בעקבות פעולת ההקצאה לא שונו שיעורי ההחזקה בחברה, קרי, בוצעה הקצאה פרורטה, לא תקום חבות במס רכישה.

יובהר, כי התיקון האמור חל רק לגבי החבות במס רכישה וכי לעניין מס שבח, פעולת ההקצאה אינה מהווה אירוע מס.

2.1.2       העלאת שיעור מס הרכישה ל-6% ברכישת זכות אחרת

שיעור מס הרכישה החל על הרוכש במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, למעט בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים (להלן: "זכות אחרת") עומד על 5% משווי המכירה בהתאם לתקנה 2(1) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן: "תקנות מס רכישה").

במסגרת התקנות החדשות תוקנה תקנה 2(1) כך ששיעור מס הרכישה החל ברכישת זכות אחרת במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, עלה לשיעור של 6%.

בנוסף, נקבע בפסקת משנה (1א) שהוספה לתקנה 2 בתקנות החדשות, כי רוכש היה זכאי להחזר שישית ממס הרכישה ששילם (קרי, ישלם מס רכישה של 5%), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום ההחזר ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים:

א.   ביום המכירה של הזכות במקרקעין קיימת תוכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, המתירה בנייה של דירת מגורים אחת לפחות על הקרקע.

ב.    ישנו היתר בניה כמשמעו בחוק התכנון והבניה בתוקף המתיר לבנות דירת מגורים אחת לפחות במקרקעין או שבתוך 24 חודשים מיום המכירה של הזכות במקרקעין, התקבל היתר בניה המתיר לבנות דירת מגורים אחת לפחות במקרקעין.

ג.     מס הרכישה ששולם בגובה 6% לא הותר בניכוי לפי פקודת מס הכנסה.

2.1.3       שיעור מס הרכישה החל ברכישת "דירת מגורים"

2.1.3.1    מס הרכישה ברכישת דירת מגורים שאינה דירה יחידה בתקופת הוראת השעה (31.12.14-1.8.13)

בתקופה הוראת השעה החלה מיום 1.8.2013 ועד ליום 31.12.2014 ייווספו למדרגות המס החלות ברכישת דירת מגורים, מדרגות נוספות בגובה של 8% ו-10%.

לפיכך, בתקופה זו, בעת רכישת דירת מגורים ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כדלקמן:

  • מס בשיעור 5% – עד לתקרת שווי של 1,089,350 ₪
  • מס בשיעור 6% – על חלק השווי העולה על 1,089,350 ועד לתקרת שווי של 3,268,040 ₪
  • מס בשיעור 7% – על חלק השווי העולה על 3,268,040 ועד לתקרת שווי של 4,500,000 ₪
  • מס בשיעור 8% – על חלק השווי העולה על 4,500,000 ועד לתקרת שווי של 15,000,000 ₪
  • מס בשיעור 10% – על חלק השווי עולה על 15,000,000 ₪

2.1.3.2    מס רכישה ברכישת "דירת מגורים יחידה" ע"י יחיד תושב ישראל בתקופת הוראת השעה (1.8.13-21.12.14)

חוק ההסדרים הטיל שיעורי מס גבוהים ומדרגות מס נוספת בשיעור של 8% ו-10% גם ברכישת דירות יחידות שהן דירות יוקרה וצמצם את ההקלה שהיתה קבועה בחוק ברכישת דירה יחידה רק לרוכש שהוא יחיד תושב ישראל.

בהתאם לכך, בתקופת הוראת השעה – החל מיום 1.8.2013 ועד ליום 31.12.2014 – ברכישת דירת מגורים יחידה ע"י יחיד תושב ישראל, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

  • על חלק השווי שעד 1,470,560 ₪ – לא ישלם מס
  • מס בשיעור 3.5% – על חלק השווי העולה על 1,470,560 ועד לתקרת לשווי של 1,744,270 ₪
  • מס בשיעור 5% – על חלק השווי העולה על 1,744,270 ועד לתקרת לשווי של 4,500,000 ₪
  • מס בשיעור 8% – על חלק השווי העולה על 4,500,000 ועד לתקרת שווי של 15,000,000 ₪
  • מס בשיעור 10% – על חלק השווי שמעל 15,000,000 ₪

בעקבות התיקון, תנאי הזכאות לשיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת דירת מגורים יחידה הינם:

א.      הרוכש הוא "תושב ישראל" כהגדרתו של מונח זה בפקודת מס הכנסה.

לתושב ישראל יחשב גם מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודה. ככל שנתקיימו ברוכש תנאים אלה בפרק הזמן שנקבע, תתוקן השומה ויוחזר לו עודף המס בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

ב.             הדירה הנרכשת היא "דירה יחידה".

בהתאם לחוק טרם תיקונו בחוק ההסדרים, דירה יחידה נחשבה דירה שהיא דירתו היחידה כפשוטו וכן דירה חליפית לדירתו הישנה ובלבד שמכר את הישנה בפרק הזמן שנקבע וכן דירה שיש לו בנוסף עליה דירת מגורים בשכירות מוגנת (לפי יום 1.1.1997) או שיש לו בנוסף חלק בדירה אחרת וחלקו בה אינו עולה על 25%.

חוק ההסדרים הרחיב הגדרה זו בשני אופנים:

האחד – נקבע כי גם רוכש שהדירה הנרכשת אצלו מהווה דירה חלופית לעניין סעיף 49ה(א) לשתי דירות קיימות יחשב כרוכש דירה יחידה.

בהתאם לכך, החל מיום 1.8.2013, רוכש דירת מגורים שבבעלותו שתי דירות מגורים נוספות יוכל לשלם מס רכישה לפי השיעורים הקבועים לדירה יחידה ובלבד ששתי הדירות הישנות יימכרו בתנאי סעיף 49ה לחוק והדירה הנרכשת תענה לתנאי הדירה החלופית הקבועים בסעיף 49ה לחוק.

השני – תוקן החלק שיש לרוכש בדירה אחרת מפחות מ-25% לשליש ומטה. כך, אם יש לרוכש, בנוסף לדירה הנרכשת, דירה שחלקו בה אינו עולה על שליש תיחשב עדיין הדירה הנרכשת כדירתו היחידה.

2.1.3.3         מס הרכישה ברכישת דירת מגורים בתקופת הוראת הקבע (מיום 1.1.15 ואילך)

כאמור במסגרת חוק ההסדרים הוסף סעיף 9(ג1ד) הקובע את הסדר הקבע במס הרכישה ואשר יחול עם תום הוראת השעה, קרי מיום 1.1.2015 ואילך.

לפיכך, החל מיום 1.1.2015, ברכישת דירת מגורים ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כדלקמן:

  • מס בשיעור 3.5% – עד לתקרת שווי של 1,055,935 ₪
  • מס בשיעור 5% – על חלק השווי העולה על 1,055,935 ועד לתקרת שווי של 4,500,000 ₪
  • מס בשיעור 8% – על חלק השווי העולה 4,500,000 ועד לתקרת שווי של 15,000,000 ₪
  • מס בשיעור 10% – על חלק השווי שמעל 15,000,000 ₪

ברכישת דירת מגורים יחידה ע"י יחיד תושב ישראל החל מיום 1.1.2015 ישולם מס רכישה באותם שיעורים ובאותם סכומים כפי שנקבעו בהוראת השעה לאותו עניין:

  • על חלק השווי שעד 1,470,560 ₪ – לא ישולם מס
  • מס בשיעור 3.5% – על חלק השווי העולה על 1,470,560 ועד לתקרת לשווי של 1,744,270 ₪
  • מס בשיעור 5% – על חלק השווי העולה על 1,744,270 ועד לתקרת לשווי של 4,500,000 ₪
  • מס בשיעור 8% – על חלק השווי העולה על 4,500,000 ועד לתקרת שווי של 15,000,000 ₪
  • מס בשיעור 10% – על חלק השווי שמעל 15,000,000 ₪

לעניין "תושב ישראל" ו"דירה יחידה" יחול האמור לעיל.

מדרגות מס הרכישה לדירות מגורים יעודכנו אחת לשנה בתאריך 16/1, בהתאם לשיעורי עליית המדד.

2.2     עסקאות קומבינציה – קביעת הזכאות לפטור רק לחלק הזכות הנמכרת בדירת מגורים כפי שיעור המכר החלקי – תיקון סעיף 49א(ב) לחוק

סעיף 49א(ב) לחוק טרם תיקונו בחוק ההסדרים כפי שיפורט להלן, קבע נוסחה לכימות הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים במסגרת עסקת קומבינציה.

בפסק הדין בעניין נפתלי שדמי (ע"א 8789/02) נקבע כי מתן פטור במכירת דירת המגורים בהתאם להוראה הקבועה בסעיף זה משמעה כי יש לקבוע יום ושווי רכישה חדשים לדירות התמורה שמקבל בעל המקרקעין על החלק הנותר בבעלותו במסגרת עסקת הקומבינציה. משמעות הלכה זו הינה, בין היתר, קביעת שווי רכישה חדש (step-up) בלא תשלום מס רכישה.

חוק ההסדרים קבע כי יש ליתן את הפטור במכירת דירת מגורים בעסקת קומבינציה רק בגובה חלק הזכות הנמכרת כפי שיעור המכר החלקי בעסקת הקומבינציה.

2.3     פינוי בינוי – מיסוי התמורה הכספית הנוספת במכירת יחידה אחרת במתחם – תיקון מבהיר לסעיף 49כז לחוק

בתיקון מס' 55 לחוק נוספה הקלה לדיירים במתחם "פינוי בינוי" לפיה יחול הפטור במכירת דירת מגורים ליזם גם אם בנוסף לדירה החליפית קיבל הדייר תמורה כספית נוספת ובלבד וסך כל התמורה (דירה + כסף) לא עלתה על תקרת השווי הקבועה בחוק.

סעיף 49כז לחוק קבע כי הוראות הפטור אשר נקבעו ביחס ליחידת מגורים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מכירת יחידות שאינן דירות מגורים, קרי, – יחידה אחרת.

בחוק ההסדרים תיקן את סעיף 49כז באופן המבהיר כי הפטור הקבוע במכירת דירת מגורים שתמורתה בדירה חליפית ובכסף לא יחול על התמורה הכספית הנוספת במכירת "יחידה אחרת" ליזם.

2.4     צמצום הפטור ממס שבח במכירה ללא תמורה בין קרובים – תיקון סעיף 62 לחוק

א. צמצום הפטור למתנות בין אחים

חוק ההסדרים תיקן את סעיף 62(א) לחוק באופן שבו החל מיום 1.8.2013, העברה ללא תמורה בין אחים או לבני זוגם של אלו, אינה מזכה בפטור ממס שבח לפי הסעיף, אלא אם מדובר בהעברה של זכות אשר התקבלה אצל נותן המתנה מהורה או מהורי הורה ללא תמורה או בירושה.

יודגש כי הגדרת "קרוב" נותרה בעינה, הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה וכי צמצום הפטור במתנות בין אחים כאמור, הינו נכון לעכשיו לעניין הפטור ממס שבח לפי סעיף 62 בלבד.

ב.      ביטול ההוראה המיוחדת בדבר העברות בין בני זוג ידועים בציבור

הוראות סעיף 62(ב) לחוק נקבעו כהוראות מיוחדות לעניין העברות בין בני זוג ידועים בציבור, בעקבות ההלכה בעניין עליזה לבנון (ע"א 2622/01) אשר בה נקבע כי לעניין מס שבח ומס רכישה מכוח עקרון השוויון יש לפרש את המונח "בן זוג" להגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק ככולל גם ידועים בציבור, ובעקבות חוות דעתו של היועמ"ש לפיה, יש לפרש את המונח ככולל גם בני זוג ידועים בציבור מאותו המין, התייתר הצורך בסעיף קטן (ב) ומכאן ביטולו. ההסדר הקבוע בסעיף קטן (א) יחול גם לגבי ידועים בציבור.

2.5     מיסוי חלוקת ריווחי שערוך נדל"ן

תקני החשבונאות המקובלים מאפשרים לחברה להציג בדוחות הכספיים את המקרקעין להשקעה שבבעלותה בערכי שווי שוק (להלן: "שערוך נדל"ן").

רווחי השערוך נזקפים בדוחות הכספיים כנגד "עודפים" ובכך מהווים מקור לחלוקת רווחים לבעלי המניות, מבלי ששולם עליהם מס ברמת החברה.

במסגרת חוק ההסדרים, נקבע כי חברה אשר ביצעה חלוקה מרווחי שערוך כאמור בסעיף 100א1 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), יראו, לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ויחולו לעניין זה הוראות לפי סעיף 100א1 לפקודה, בשינויים המחויבים.

הוראה מפורטת בנושא תוצא בהמשך. במידה ומוגשת במשרד מיסי מקרקעין הצהרה בהתאם לסעיף 5(ה) לחוק (שלאחר התיקון), יש ליידע באופן מיידי את מחלקת שומת מקרקעין והמחלקה המקצועית בנושא.

2.6     הוספת תנאי סף להטלת קנס גירעון  בנסיבות של תכנון מס חייב בדיווח

במסגרת חוק ההסדרים תוקן סעיף 95(ב1) לחוק כך שניתן להטיל קנס גירעון במקרה של נישום שלא דיווח על פעולה שנקבע בסעיף 131(ז) לפקודה כפעולה החייבת בדיווח, או במקרה שהנישום פעל בניגוד להחלטת מיסוי שניתנה לו, או במקרה של תכנון מס המהווה עסקה מלאכותית, והכל בתנאי שגובה הגירעון עולה על 500,000 שקלים חדשים לשנה.

3.       הוראות לפעולה

3.1     מס רכישה

הטלת מס רכישה על הקצאה של זכויות באיגוד

בעת הקצאת זכויות באיגוד, הרוכש יגיש הצהרה ע"ג טופס 7002 כולל עריכת שומה עצמית. שומת מס הרכישה תשודר עם סוג חישוב חדש:

77 – הקצאה חייבת

78 – הקצאה מיטיבה חייבת

המוכר ימשיך בנוהל הקיים ויגיש הודעה למנהל על ההקצאה. ההודעה תיבחן בהתאם לכללים הקיימים ובסיום הבדיקה יקבע המנהל באם מדובר בהקצאה או בפעולה באיגוד (אם מדובר בהקצאה תשודר שומה עם סוג חישוב 75 או 76 – הקצאה/הקצאה מיטיבה שאינה פעולה).

יובהר כי מועד החתימה על הסכם ההקצאה הינו "יום המכירה" לעניין החוק ולעניין מועד הדיווח לפי סעיף 74(ב) לחוק.

העלאת שיעור מס הרכישה ל-6% ברכישת זכות אחרת

1.  בעת תקצור שומת מס רכישה לגבי זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין למעט בניין או חלק ממנו שהם דירת מגורים (סוג נכס 90, 80, 70, 60), המערכת הממוכנת תבצע את חיוב מס הרכישה לפי שיעור של 6% לגבי מכירות שנעשו מיום 1.8.13 ואילך.

2.  בהתקיים כל התנאים הבאים, תתוקן שומת מס הרכישה דלעיל, לפי שיעור מס של 5% ויוחזר לרוכש 1/6 ממס הרכישה ששילם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום התשלום ועד ליום ההחזר:

  • המכירה הינה של מקרקעין (או חלק ממקרקעין) לגביהם קיימת תוכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, המתירה בניה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים.
  • היתר לבניית דירה אחת לפחות התקבל תוך 24 חודשים מיום המכירה.
  • מס הרכישה לא הותר בניכוי לפי הוראות פקודת מס הכנסה.
  • הרוכש הגיש בקשה לתיקון השומה תוך המועדים הקבועים בסעיף 85 לחוק.

בקשות לתיקון שומה כאמור יועברו לטיפול רכז החוליה האורגנית ולאחר אישור קיומם של התנאים דלעיל, תתוקן השומה ויינתן לה סוג חישוב חדש:

28 – קרקע עם היתר

29 – קרקע עם היתר ללא תמורה

3.       היתה הזכות במקרקעין הנרכשת מיועדת לשימוש מעורב (מגורים + מסחר ו/או משרדים), יש לתקן את השומה כאמור, תוך הפרדה בין השומות לשומה ראשית ושומה נלווית, בהתאם לשווי המכירה היחסי שישויך לכל סוג שימוש.

שיעור מס הרכישה החל ברכישת "דירת מגורים"

בעת תקצור שומת מס רכישה לפי סוג נכס 30, המערכת הממוכנת תבצע את החישוב ע"פ המדרגות החדשות לגבי מכירות שנעשו ביום 1.8.13 ואילך.

שיעור מס הרכישה "דירת מגורים יחידה"

  1. החל מיום 1.8.13 שיעור מס הרכישה החל על דירת מגורים יחידה יחול על יחיד שהינו  "תושב ישראל" בלבד.

בכל מכירה שנעשתה מיום 1.8.13 ואילך, רוכש המבקש חישוב מס רכישה ל"דירת מגורים יחידה" של תושב ישראל יצרף להצהרת הרוכש, טופס מס' 7912 (העתקו מצ"ב), בו יצהיר כי הינו "תושב ישראל" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. רוכש שלא יגיש טופס זה יתמסה כרוכש דירה שאינה דירה יחידה. בכל מקרה אין לחייב הגשת הטופס בנסיבות אלה.

לאור סד הזמנים הקצר, הטופס יהא זמין בימים הקרובים רק באתר האינטרנט של רשות המסים, בחודשים הקרובים יוכנסו לשימוש טופס מש"ח אשר יכללו בתוכם את ההצהרה האמורה. עד אז, על רוכש דירה יחידה שהינו "תושב ישראל" למלא את הטופס האמור ולצרפו למש"ח.

אם לרוכש תעודת זהות ישראלית והוא צירף טופס הצהרה חתום ומלא על תושבות בישראל יש לראות בו, לעניין מס רכישה, כתושב ישראל ויש להמשיך ולבדוק זכאותו לחישוב מס הרכישה לפי המדרגות המיועדות לדירת מגורים יחידה (מספר הדירות בבעלות התא משפחתי).

יחד עם זאת, רק במקרים בהם מתעורר חשד כי למרות הצהרתו של הנישום הוא אינו "תושב ישראל" (למשל כתובת מגוריו המופיעה על חוזה הרכישה הינה בחו"ל וכו') יש לפנות למנהל המשרד או לסגן, אשר יפנה בנושא ליחידה למיסוי בינ"ל וייוועץ עמה האם לקבל את הצהרתו של הנישום.

בכל מקרה בו לרוכש אין תעודת זהות ישראלית, והוא חתם על טופס הצהרה על תושבות, יש לפנות למנהל המשרד או לסגנו, אשר יפנו בנושא ליחידה למיסוי בינ"ל ברשות המסים וייוועצו עמה האם לקבל את הצהרתו של הנישום.

הוראות לתקופה הקרובה: על מנת ליתן שהות למייצגים ולנישומים להפנים את התיקון האמור ואת הצורך לצרף את טופס הצהרת התושבות, יש לפעול כדלקמן לגבי עסקאות שנעשו החל מיום 1.8.13 בהם נדרש ע"י הרוכש לשלם מס רכישה כ"דירת מגורים יחידה" ולא צורף טופס הצהרת התושבות:

  • במידה והרוכש נושא תעודת זהות ישראלית יש לחייבו במס רכישה כתושב ישראל.
  • במידה והרוכש אינו בעל תעודת זהות ישראלית ובמש"ח נדרשו מדרגות של דירת מגורים יחידה, יש לפנת למייצג ולדרוש הגשה של טופס תושבות כאמור. במידה ובתוך 14 ימים לא יצורף הטופס יש להוציא שומה לפי דירת מגורים נוספת.

על שינוי ההוראה הזמנית לעיל תבוא הודעה בהמשך.

2.       מובהר בזאת, כי קביעת התושבות תעשה במשרדי מס הכנסה בלבד ובתיאום עם המחלקה למיסוי בינלאומי. לאור זאת, במקרים בהם מתעורר ספק לגבי תושבותו של הנישום ולנישום תיק פעיל במס הכנסה, יש לפנות בנושא גם לפקיד השומה בו מתנהל תיקו של הנישום ולעדכן את המחלקה למיסוי בינלאומי.

3.       בעת תקצור שומת מס רכישה לפי סוג נכס 50/32 המערכת הממוכנת תבצע את החישוב ע"פ המדרגות החדשות לגבי מכירות שנעשו מיום 1.8.13 ואילך.

4.       לעניין דירה אשר נרכשה כדירה חליפית לעניין סעיף 49ה: יש לשדר שומה לפי מדרגות לדירת מגורים ולהקפיא את ההפרש (בין חיוב לפי דירה יחידה לחיוב לפי דירת מגורים) עד להתקיימות התנאים הקבועים בסעיף 49ה.

3.2     עסקאות קומבינציה – קביעת הזכאות לפטור רק לחלק הזכות הנמכרת בדירת מגורים כפי שיעור המכר החלקי – תיקון סעיף 49א(ב) לחוק

בעקבות תיקונו של סעיף 49א(ב) לחוק כך שהפטור לדירת מגורים בעסקת קומבינציה ניתן רק לחלק מהדירה (המשקף את החלק הנמכר במקרקעין) יש להבהיר כדלקמן:

א.            בשומת מס השבח של בעל הקרקע בעסקת הקומבינציה יקבע "שווי המכירה" ללא תוספת מרכיב הקרקע אשר נותר בידי בעל הקרקע (התיקון מבטל את ההלכה שנקבעה בע"א 595/82 מנהל מס שבח מקרקעין נ' יונה יוניזדה).

ב.             בעת המכירה העתידית של דירות התמורה (אשר התקבלו אצל בעל הקרקע בעקבות עסקת הקומבינציה) יקבע יום ושווי הרכישה בהתאם ליום ושווי הרכישה המקורי של המקרקעין אצל בעל הקרקע.

3.3     צמצום הפטור ממס שבח במכירה ללא תמורה בין קרובים

לאור תיקונו של סעיף 62 לחוק העברה ללא תמורה בין אחים תהא פטורה רק במקרה בו הנכס המועבר התקבל בידי המעביר בדרך של מתנה או הורשה מהורה או מהורי הורה.

לאור העובדה כי החל מיום 1.8.13 העברה בין אחים לעיתים תתחייב במס שבח ולעיתים תהא פטורה ממס שבח, יש להקפיד על בדיקת הקשר המשפחתי בין המוכר לרוכש בעת בקשת פטור לפי סעיף 62. בהמשך, המערכת הממוכנת תתריע בפני המשדר כי המדובר בהעברה בין אחים המחייבת בדיקת הפטור כאמור.

לעניין תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשל"ה-1974: על אף התיקון בסעיף 62 לחוק, אזי לגבי מס הרכישה אשר משלם האח מקבל המתנה תמשיך לחול תקנה 20 לתקנות מס הרכישה, זאת עד לתיקון שיעשה בתקנה.

כמו כן, לאור הביטול של סעיף 62(ב) יובהר כי תקנה 21 לתקנות מס רכישה חלה על על ידועים בציבור.

3.4     תיקון סעיף 95(ב1) לחוק – קנס גרעון

החל מיום 1.8.13 ניתן יהיה להטיל קנס גרעון בכל אחת מהעילות המוזכרות בסעיף 2.6 להוראת הביצוע, זאת במקרה בו גובה הגרעון עולה על 500,000 ₪ לשנה.

יצוין כי ביתר העילות להטלת קנס גרעון (התרשלות/מזיד) לא חל שינוי.

עוד יצוין כי קנס הגרעון יכול ויוטל הן בשומת מס שבח והן בשומת מס רכישה.

כמה זמן צריך לשמור על מסמכי הנהלת חשבונות

הנדון:   תקופת השמירה על מערכת החשבונות ומסמכים אחרים

על פי סעיף 25 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), נקבעו הוראות בדבר תקופת השמירה של מערכת החשבונות וכן מסמכים אחרים שברשות; אמצעי האחסון ומקום שמירתם.

להלן כללי השמירה:

1.       מערכת החשבונות שחובה לנהל (כמפורט בסעיף 3(א) להלן).

את מערכת החשבונות חובה לשמור במשך 7 שנים  מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת (ראה מקרה א') או במשך 6 שנים מיום הגשת הדוח לאותה שנת מס (ראה מקרה ב'), הכל לפי המאוחר.

דוגמה לגבי שנת המס 2006 (השנה האחרונה הרלוונטית בדרך כלל לבדיקה):

המקרה שנת המס יום הגשת הדוח יום סיום חובת השמירה
א' 2006 31.10.07 31.12.13  *
ב' 2006 31.05.08 31.05.14  **

*   7 שנים מתום שנת המס.

**  6 שנים מיום הגשת הדוח.

2.       מסמכים אחרים שברשות (כמפורט להלן)

את המסמכים המפורטים בסעיף 3(ב) להלן, חובה לשמור במשך 3 שנים לפחות מיום הגשת הדוח על ההכנסה.

דוגמה לגבי שנות המס 2009 – 2010

(השנים האחרונות הרלוונטיות בדרך כלל לבדיקה)

המקרה שנת המס יום הגשת הדוח יום סיום חובת השמירה
א' 2009 31.1.2011 31.1.2014
ב' 2010 31.8.2011 31.8.2014

3.       הגדרת מערכת חשבונות ומסמכים אחרים לענין תקופת השמירה

(א)     מערכת החשבונות (שחובה לנהל) כוללת:

1)       את כל ספרי החשבון (לרבות כרטסת חשבונות) ותעוד (תעוד פנים ותעוד חוץ), לרבות מערכת חשבונות ממוחשבת – שחובה לנהל על פי הוראות התוספת הספציפית לניהול פנקסים, החלה על עסק.

מערכת החשבונות הממוחשבת כוללת גם את התוכנה, טבלאות העזר (כגון טבלאות לתרגום שערי מטבע, טבלאות לניכוי במקור וכיוצ"ב) ואמצעי אחסון ממוחשבים (כגון -  סרטים מגנטיים, תקליטורים, דיסקים אופטיים וכיוצ"ב) למעט קובץ זמני (קובץ המשמש כטיוטה בלבד, להבדיל מקובץ קבוע – שבו אין אפשרות למחוק רשומה והרשומות מוספרו באופן אוטומטי במספור עוקב, כשרצף המספרים העוקבים, נשמר מעיבוד לעיבוד במשך שנת המס).

2)       מסמכים נוספים שלגביהם נקבע בהוראות שיש לשמרם יחד עם מערכת החשבונות, כגון: העתקים או ספחים של דוחות תקופתיים למס ערך מוסף; העתקי חשבונות שנתקבלו מהבנק לגבי תקבולים שלא נרשמו בספר קופה, מאחר שהופקדו בבנק ביום קבלתם או למחרתו; הוראה דומה קיימת לגבי ספר תקבולים ותשלומים, וכן מסמכים מסוימים שנערכו על ידי קבלנים, סוחרי מקרקעין ורופאים.

(ב)     מסמכים אחרים (מסמכים שברשות) כוללים:

מסמכים שאינם בגדר תיעוד חובה לפי ההוראות לניהול פנקסי חשבונות, ואינם חלק ממערכת החשבונות, (כמפורט בסעיף 25 בהוראות).

מסמכים אלה הם: מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, מקור תיעוד אשר נסרק למחשב לצורך משלוחו כמסמך ממוחשב, חוזים ופרוטוקולים, במידה שנוהג הנישום לערכם או לקבלם, וכן תיעוד ופנקסים שאין חובה לנהלם על פי ההוראות, ואשר נוהלו, בין מרצון ובין מכוח דין אחר.

(ג)      מסמכים מיוחדים

בטרם השמדת מערכת חשבונות ומסמכים אחרים שברשות, כאמור לעיל, ראוי לשקול ולבדוק אם לא רצוי לשמור בעסק מעבר לתקופות שלעיל, מסמכים מסוימים אשר עשויים להידרש בעתיד, גם מטעמים שאינם קשורים לדיני המס, כגון – מסמכים על רכישת נכסים (לרבות נכסי מקרקעין), חוזי שכירות, הסכמים והתקשרויות לטווח ארוך, מסמכים הקשורים בתנאי עבודה ושכר עובדים, מסמכים אשר קיימת בגינם תביעה תלויה בבית משפט ועוד.

(ד)     מקום ואופן שמירת המסמכים

יצויין שההוראות לניהול פנקסי חשבונות מחייבות להחזיק את הספרים במען העסק (בישראל, למעט אם נתקבל הסדר מס המתיר שמירת חלק ממערכת החשבונות בחו"ל) שצוין בדין וחשבון השנתי על ההכנסות (מותר להוציאם זמנית רק לשם ביקורת על ידי רואי חשבון או לשם השלמת רישומים, עיון בהם או הצגתם או לשם מסירת עדות). מי שמחזיק את ספריו שלא במען, חייב להודיע על כך לפקיד השומה.

ההוראות לניהול פנקסי חשבונות מאפשרות לשומרם על גבי אמצעי אחסון ממוחשבים, בתנאי שניתן להפיק מהם פלט מודפס, או לשמרם בצורת העתק צילומי ממוזער (מיקרופיש), אך זאת בתנאים מגבילים מסוימים (על פי המפורט בנספח ד' לסעיף 36 בהוראות לניהול פנקסים). סריקת מסמכים לא תיחשב כעומדת בדרישות השמירה.

מערכת חשבונות ממוחשבת – תישמר באמצעי אחסון ממוחשבים.

יש לערוך גיבוי למערכת חשבונות ממוחשבת (למעט התוכנה לניהול חשבונות) אחת לרבעון. גיבוי כאמור יישמר במקום שעליו הודיע הנישום בכתב לפקיד השומה ושונה ממקום החזקת המערכת הממוחשבת של הנישום. עוד נקבע כי במערכת חשבונות ממוחשבת תתאפשר הפקה זמינה של פלט מודפס וחזותי של מערכת החשבונות הממוחשבת או כל חלק ממנה וכן מגיבוי כאמור.

מסמך ממוחשב ששלח או קיבל הנישום, בחתימה אלקטרונית שבה נחתם, יישמר באמצעי אחסון ממוחשבים, כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום.

לתשומת לבכם- בתיקון שפורסם בקובץ התקנות  6521 שתחולתו מיום 1 בינואר 2007, נקבע כי הרישום במערכת החשבונות ייעשה באופן שהוא יישאר קריא וברור למשך התקופה הנדרשת לפי הוראות אלה. בהודעה לציבור מיום 3 בנובמבר 2009 של הרשות למסים, הופנתה תשומת לב לכך שחשיפת נייר טרמי למקור חום, יכולה לגרום לאובדן הפרטים המודפסים על גבי הנייר. לפיכך, נאמר בהודעה,  שהוראות ניהול פנקסים מחייבות את עורכי תיעוד הפנים להפיק את התיעוד הנמסר ללקוח על גבי נייר באיכות הנדרשת בהוראות ואת ציבור המשתמשים לאחסון בתנאים נאותים, אשר יתרמו לשמירת התיעוד כאמור בהוראות, וכן שאי עמידה כאמור לעיל, יכול לגרום למשלוח הודעות על אי קבילות פנקסים וכן, לאי הכרה בהוצאות.

(ה)       שמירת תיעוד חוץ באמצעות סריקה ממוחשבת

בקובץ התקנות 7196 מיום 27 בדצמבר 2012 פורסמו הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (תיקון), התשע"ג-2012, המעדכנות את הוראות שמירת מערכת חשבונות, כך שתתאפשר שמירה של תיעוד חוץ (שובר קבלה, תעודת משלוח, חשבונית, חשבונית מס, הודעת זיכוי, הזמנה – שקיבל הנישום מגורם חוץ) באמצעות סריקה ממוחשבת ושמירתה בארכיב דיגיטלי. מסמך שהתקבל בידי הנישום כ"מסמך ממוחשב" חייב להישמר על-ידו כ"מסמך ממוחשב" והוראות אלו אינן חלות עליו. תחילתו של התיקון מיום 1 בינואר 2013.

הערכות לקראת תום שנת המס 2013

חברות – הערכות לקראת תום שנת המס 2013

שיעורי מס החברות

להלן נתונים על השינויים בשיעורי מס החברות בעשור האחרון:

שנת המס שיעור המס שנת המס שיעור המס
2003 36% 2009 26%
2004 35% 2010 25%
2005 34% 2011 24%
2006 31% 2012 25%
2007 29% 2013 25%
2008 27% 2014 26.5%

החל משנת המס 2010, שיעורי מס אלו הם גם שיעורי המס על רווח הון ריאלי בידי חברות.

ביום 5 באוגוסט 2013 פורסם בספר החוקים 2405 חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014), התשע"ג-2013 ובו תיקון כולל במגוון תחומי מס שונים (להלן: "החוק לשינוי סדרי עדיפויות"). במסגרת התיקון נקבע כי מס החברות יועלה החל משנת 2014 לשיעור של 26.5%.

העלאות המיסים האמורות עשויות לגרום לכאורה לתמריץ להקדמת הכנסות (לרבות הקדמת המועד של מכירת נכסים הוניים) ולדחיית הוצאות כדי ליהנות משיעורי המס המופחתים. עם זאת, קיימים שיקולים נוגדים להקדמת ההכנסות כגון שיקולים תזרימיים של מועד החיוב במס וכן "ערך הזמן של הכסף".

המשך חוזר זה מחולק ל-2 פרקים כדלקמן:

א.      חברות – הערכות לקראת תום שנת המס 2013

ב.       שכירים בעלי שליטה

א.      חברות – הערכות לקראת תום שנת המס 2013

לקראת סוף שנת 2013, הננו מביאים לתשומת לבכם כדלקמן:

1.       ספירת מלאי ליום 31.12.13

ספירה זו צריכה לכלול את כל המלאי שבבעלותכם. יש לבצע רישום מדויק של המלאי לסוגיו, כדלקמן: תאור הפריט, כמות פיזית, יש להשאיר מקום לשני טורים נוספים שימולאו במועד מאוחר יותר – מחיר הפריט בש"ח ושווי כולל (מספר ביחידות מוכפל במחיר ליחידה). גליונות הספירה צריכים להיות ממוספרים מראש במספר עוקב. בראש כל גליון יצויין תאריך הספירה ושם העסק. רצוי לערוך את הרשימה בשלושה עותקים לפחות. כל רשימה תוחתם ע"י מנהל החברה. נבקשכם לתאם עם משרדנו את מועד ספירת המלאי כדי שמבקר ממשרדנו יהיה נוכח בספירה.

רשימות המלאי מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת הנהלת החשבונות ויש לשמרן במשך שבע שנים מתום שנת המס. עם גמר הספירה יש להעביר למשרדנו עותק מלא וחתום.

2.       ספירת קופה ליום 31.12.13

יש לבצע ספירת קופה ליום המאזן, אשר תכלול פרוט של כל יתרות השיקים והמזומנים לאותו יום. יש לפרט את מס' השיק, פרטי הבנק, תאריך פרעון ושם הנותן. רצוי לערוך את הרשימה בשלושה עותקים לפחות. כל רשימה תוחתם ע"י מנהל החברה.

3.       דמי ניהול בין גופים קשורים

מידה וחויבו דמי ניהול בין גופים קשורים, חשוב שיהיה הסכם בכתב. יש לוודא כי לא נעשתה חריגה מההסכמים הקשורים לדמי ניהול אלה. יש להמציא עותק מהסכמי הניהול למשרדנו.

4.       השתתפות בהוצאות

מידה וקיים מצב שבו מספר חברות צורכות שירותים משותפים, כגון: טלפון, שרותי ניהול, שכ"ד וכדומה, יש להוציא בסוף השנה חשבונית מס בגין השתתפות בהוצאות, מהחברה נותנת השירותים לחברה המקבלת. זאת, במידה ולא יצאו חשבוניות כאלה במהלך השנה. חשוב לצרף סכמים בין-חברתיים ונייר עבודה לפירוט הקריטריונים להקצאה וחלוקה של ההוצאות המשותפות בין החברות, כפי שנכללו בחשבונית המס.

5.       ריבית יתרות חובה מנהלים ועובדים

אנו מזכירים כי יתרות חובה של מנהלים, של עובדים ושל חברות, שאינן במהלך העסקים הרגיל (למשל מתן הלוואה), חייבות בריבית. לפיכך יש לחשב על יתרות אלה ריבית בשיעור 5.47% שנתי. יש להוציא חשבונית מס בגין הריבית, לרשמה כהכנסה בספרי החברה ולשלם את המע"מ בהתאם, כנדרש על פי החוק.

6.       ריבית על הלוואות בין חברות- סעיף 3(י') לפקודה

ביום 17.9.09 פורסם תיקון לתקנות מס הכנסה מכח סעיף 3(י') הקובע את שיעור הריבית על הלוואות בין חברות. שיעור הריבית בשנת 2013 יהיה לפחות  4.1% לשנה.

7.       הוצאות שניכויין מותר על בסיס מזומן

א.      השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר – קופות גמל, קרן השתלמות, ביטוחי מנהלים.

ב.       תשלום פיצויים למפוטרים מכספי החברה.

ג.       תשלום פדיון חופשה, דמי הבראה וכיוצא בזה.

ד.       גילום הוצאות המהוות טובת הנאה והניתנות לכלל העובדים, לפי שיעור המס השולי החל על עובדי החברה.

ה.      תשלום בונוס מנהלים והעברת הניכוי במקור בגינו למס הכנסה (ניתן לשלם עד סוף חודש מרץ 2014).

8.       תשלומי מס

  • השלמת מקדמות בשל "הוצאות עודפות" שצריכות להשתלם על חשבון השנה השוטפת (בעיקר בחברה בהפסדים).
  • תשלום יתרת חוב המס עד 31 בינואר 2014 ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית, או עד תום פברואר 2014 תוך תשלום מחצית הפרשי הצמדה והריבית, או עד תום מארס 2014 תוך תשלום 75% מהפרשי הצמדה והריבית.
  • יש לשקול תשלומי מענקים על מנת להקטין את הרווח (יש לזכור שמנגד צפויה עליה של שיעור מס החברות מ-25% ל-26.5%, שמצמצמת את הכדאיות כאמור). ובכך להקטין את הפרשי ההצמדה וריבית המוטלים ממחצית שנת המס בשל הפחתת מקדמות בלתי מוצדקת.
  • התאמת המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות למחזור בפועל והשלמת ההפרשים בדוח דצמבר.
  • התאמת המחזור ודווח כנ"ל לצרכי מס ערך מוסף.

9. טפסי עובדים (טופס 101)

נבקשכם להקפיד ולוודא כי עד לסוף השנה, כל אחד מהעובדים חתום על טופס 101 לשנת 2013, כאשר פרטי העובד רשומים במלואם. יש למלא מחדש טפסי 101 של העובדים, לשנת 2014.

10.     אישורים על ניכוי מס במקור

יש לקבל ולשמור אישורים שנתיים על ניכויי מס במקור שנוכו מהכנסות החברה בשנת 2013, לרבות אישורי בנק על ניכויים במקור מריבית. יש להמציא אישורים מקוריים בלבד.

11.     חוזי שכר דירה

יש לשמור על חוזי שכר דירה תקפים ומעודכנים לשנת 2013 ולהמציאם אלינו במועד העברת החומר לביקורת.

12.     אישור על פטור מניכוי מס במקור משכ"ד

יש לוודא כי ברשותכם אישור על פטור מניכוי מס במקור משכ"ד לשנת 2013. יש לוודא כי קיים אישור תקף לשנת 2014. במידה ולא הומצא פטור מהמשכיר, יש לנכות מס במקור בשיעור של 35% מתשלום שכ"ד. יש לדאוג לקבלת אישורים מעודכנים מהמשכירים. נבקשכם להמציא למשרדנו עותק מאישור זה במועד העברת החומר לביקורת.

13.     פוליסות ביטוח בגין שנת המס 2013

נבקשכם לשמור את פוליסות הביטוח שנעשו בגין שנת 2013, כגון: ביטוח העסק, ביטוח רכב  (במידה ויש), ביטוח חבות מעבידים, ביטוח אחריות, לשם העברתן אלינו במועד ביקורת הדוחות הכספיים.

14.     שווי שימוש ברכב

ביום 9.11.09 פרסמה רשות המיסים הבהרה בהקשר לקביעת שווי שימוש ברכב צמוד החל משנת 2010 ואילך (להלן שיטת החישוב הליניארית). השיטה תחול על כלי רכב חדשים שיירשמו במשרד הרישוי לראשונה מיום 1.1.2010. שווי השימוש ברכב מחושב בשנת 2013 באופן הבא:

מחיר מחירון מתואם מוכפל בשיעור של 2.48% רכבים שנרכשו לפני 1.1.2010 שווי השימוש יקבע לפי השיטה הקודמת.

15. זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור

על-פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ניתן לקבל זיכוי ממס בשל תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה, כדלקמן:

  • אצל נישום שהוא יחיד – זיכוי מס בשיעור 35%;
  • אצל נישום שהוא חבר בני-אדם – זיכוי מס בשיעור מס החברות (25% בשנת 2013 ו-26.5% בשנת 2014 ואילך).

עד לשנת המס 2008, הזיכוי הותנה בכך, שסכום התרומה המינימלי עלה על 400 ש"ח (להלן: "סכום התרומה המינימלי"), ושהסכום המקסימלי שבגינו יינתן זיכוי לא עלה על 4,208,000 ש"ח (מעודכן לשנת 2008) (להלן: "סכום התקרה") או על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה, לפי הנמוך מביניהם (להלן ביחד: "תקרת הזיכוי").

סכום תרומה העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, יזוכה מהמס בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי. דהיינו, סכום התרומות ששולם בשנה מסויימת, לא אובד בגלל המגבלה של סכום התקרה או בשל הכנסה חייבת נמוכה מידי (או אפילו הפסד) באותה שנה, וניתן להעבירו לשלוש שנות המס הבאות.

כדי להקל על פעילותם של מוסדות ציבור ולעודד מתן תרומות, נקבעה במסגרת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או מוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה), התש"ע-2009, הוראת שעה לשנות המס 2009 ו-2010 ולפיה סכום התקרה הוגדל ל-7,500,000 ש"ח ול-7,636,000 ש"ח בשנות המס 2009 ו-2010, בהתאמה. כמו כן, הוקטן סכום התרומה המינימלי באותן שנים לסך של 300 ש"ח ו-310 ש"ח בשנות המס 2009 ו-2010, בהתאמה.

הוראת השעה האמורה לא חלה בשנת המס 2011, ועל כן בשנה זו סכום התרומה המינימלי עמד על סך 420 ש"ח, ואילו סכום התקרה עמד על סך 4,351,000 ש"ח.

עדכון סכומי התרומה המינימלית והמקסימלית החל מיום 1 בינואר 2012

בספר החוקים 2379 מיום 7 באוגוסט 2012 פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 194), התשע"ב-2012 (להלן: "תיקון 194"), אשר קבע הוראת קבע ברוח הוראת השעה שחלה בעבר (ראה לעיל), מתוך מטרה לעודד תרומות למוסדות ציבור.

במסגרת תיקון 194 לפקודת מס הכנסה נקבע כי החל מיום 1 בינואר 2012, סכום התרומה המינימלי יופחת לסך של 180 ש"ח, ואילו סכום התקרה יועלה לסך של 9,000,000 ש"ח. סכומים אלו יעודכנו לשיעור עליית המדד בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 120ב לפקודה, בתחילת שנת המס שבה ניתנות התרומות.

סכום התקרה המעודכן לשנת 2013 הינו 9,130,000 ש"ח.

סכומים מרביים לתרומות בשנים קודמות (בגין שנים שניתן לדרוש בגינן זיכוי בדוח המס לשנת 2013 בשל תרומות שלא נוצלו במלואן):

  • שנת המס 2010 – 7,636,000 ש"ח;
  • שנת המס 2011 – 4,351,000 ש"ח;
  • שנת המס 2012 – 9,000,000 ש"ח.

16. חוק הביטוח הלאומי – מיסוי הכנסות פסיביות והכנסות של בעלי מניות בחברה משפחתית

החל משנת 2008 מבוטח שהוא עובד שכיר או עובד עצמאי או עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי, ויש לו הכנסה מהמקורות האחרים בסעיף 2 לפקודה אשר אינה הכנסה מעבודה או כעצמאי, יחויב בדמי ביטוח על הכנסתו האחרת, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו כשכיר וכעצמאי. ואולם, לא יחויבו בדמי ביטוח הכנסות מסוימות מדיבידנד, מריבית ומדמי שכירות למגורים, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי.

עוד קובע התיקון, כי הכנסה מחברה משפחתית, חברה שקופה או מחברת בית, יראו אותה כאילו חולקה בסוף שנת המס לבעלי המניות בה או לחברי החברה לפי העניין והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור, כל זאת ללא קשר למועד חלוקת ההכנסות בפועל.

ב.       שכירים בעלי שליטה

  1. 1. אחזקות בחו"ל

אנו מפנים את תשומת לבכם, שיש לדווח על אחזקות של נכסים בחול (לרבות נדל"ן בחול ומניות של חברות בחול) המוחזקים ע"י החברה ו/או ע"י בעלי המניות. יש לדווח על כל סוגי הנכסים וההכנסות בגינם בחול בשנת 2013. נבקשכם להמציא לנו אישורים בגין הנ"ל בהתאם.

  1. 2. הפקדות לבעלי השליטה

סכומים שיופקדו עד סוף השנה יוכרו בניכוי ובזיכוי, בהתאם, בחישוב חבות המס של בעלי השליטה ויוכרו כהוצאה בחברה. תיקון 190 שתוקפו מינואר 2012, מגדיל משמעותית את סכומי ההפקדה המוכרים לחברה כהוצאה ובכך מתבטל עיוות ארוך שנים בנוגע לזכויות הצבירה הפנסיונית של בעלי השליטה.

על פי התיקון, החל מינואר 2012, חברה רשאית לשלם עבור בעל שליטה את השיעורים הבאים:

  1. למרכיב תגמולים (כולל אכ"ע) – 7.5% מהשכר עד לתקרה של 35,312 לשנה. בעל השליטה חייב להפקיד לפחות 5% מהמשכורת כתשלום מקביל.
  2. למרכיב הפיצויים – עד לתקרה של 12,120 לשנה.
  3. 3. קרן השתלמות לבעלי שליטה

הפקדות לקרן השתלמות שהופקדו בשנת 2013 בגין שכיר בעל שליטה, יוכרו כדלקמן:

4.5%           מהמשכורת עד לתקרת שכר של 188,544 ש"ח – הוצאה מותרת בניכוי לצרכי מס בחברה (הוצאה מירבית 8,484 ש"ח).

1.5%           מהמשכורת כנ"ל – יש לנכות משכר העובד בעל השליטה, כתנאי להכרה בהוצאה.

____

6.0%           מהמשכורת כנ"ל -  סה"כ שיעור ההפקדה בקרן ההשתלמות (הפקדה מירבית – 11,312 ש"ח).

מובהר בזאת, כי הפרשות המעביד מעבר לשיעור של 4.5% ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ש"ח – אומנם לא תותר כהוצאה בידי המעביד, אך לא תיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום מקביל של לפחות שליש על ידי בעל השליטה, כאמור לעיל), וכך ניתן למעשה להעביר כספים מהחברה לבעל השליטה בעלות של שיעור מס החברות בלבד. הפרשה בשיעור העולה על 7.5% תיחשב כהכנסת עבודה של בעל השליטה בעת ההפרשה כאמור בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה. (בדומה לשכיר שאינו בעל שליטה).

לתשומת לבכם, חל פטור ממס על תשואה של קרן השתלמות הנובעת מהפקדות עד לגובה התקרה, כאמור לעיל.

  1. 4. אובדן כושר עבודה

סכומים שהופקדו בגין אבדן כושר עבודה מותרים בניכוי אצל המשלם עד שיעור של 2.5% מהשכר. אך אם הפקיד המעביד לקופת גמל שיעור העולה על 5% מהתקרה המזכה, ירד הניכוי בגין אבדן כושר עבודה באותו שיעור.

  1. 5. שכר דירה למגורים
  • תקרת שכר דירה פטור למגורים בשנת 2013 – סך של  4,980 ש"ח לחודש.
  • חיוב במס בשיעור 10% – ללא הגבלת תקרה. יחיד הבוחר בחלופה זאת, אינו רשאי לנכות פחת ואינו רשאי לנצל ניכויים, זיכויים ופטורים כלשהם.

6.       דיווח חצי שנתי בגין הכנסות מניירות ערך שלא נוכה מהם מס במקור

סעיף 91 לפקודת מס הכנסה, קובע חובת דיווח על רווחי הון ותשלום מקדמה, פעמיים בשנה בשל מכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה ו/או יחידה בקרן נאמנות שלא נוכה מלוא המס במקור מרווח ההון. דיווח כאמור יש לבצע עד ליום 31 ביולי ו-31 בינואר של כל שנה .כל דיווח יכלול את המידע בגין מכירת ניירות ערך נסחרים שלא נוכה מס במקור מהם בששת החודשים שקדמו לחודש שבו חל יום הדיווח. החובה להגיש דיווח ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ני"ע נסחרים וקרנות נאמנות, ושהבנקים או הברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות ולא ניכו מס במקור מאותם רווחים.

שינויים בהוראות ניהול ספרים – סריקת מסמכים וארכיב דיגיטלי

1.       כללי

ביום 31 לדצמבר 2012 התפרסם ברשומות תיקון להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973 – (להלן – "הוראות ניהול פנקסים" או "ההוראות"), אשר עניינו סריקת מסמכים וארכיב דיגיטלי. תחילתו של התיקון ביום 1 לינואר 2013. מטרת התיקון הינה לקבוע כללים לניהול מסמכים כתוצר של סריקה ממוחשבת; כללים לביעור המסמכים המקוריים וקביעת כללים לשמירת מסמכים בארכיב דיגיטלי.

חוזר זה נועד לסקור את התיקונים שנערכו בהוראות.

2.       רקע

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במגמה לשימוש בשיטת תיוק אלקטרונית לפיה מסמכי מקור אותנטיים נהפכים למדיה דיגיטלית ושמירתם מנוהלת ברכיב דיגיטלי, מתוך הבנה וראייה כי זו השיטה המקובלת במרבית הארגונים היום. מגמה זו קשורה בין היתר להתפתחויות הטכנולוגיות אשר שיפרו משמעותית את יכולת הסריקה, האחסון והאחזור של מסמכים.

על פי הוראות ניהול פנקסים, נישומים נדרשים לשמור "תיעוד חוץ", וקיום ההוראה התבצע על ידי שמירה פיזית של המסמכים שהתקבלו על ידם. הדרך החוקית[1] היחידה שלפיה הותר להימנע משמירה פיזית של מסמכי המקור היא על ידי מזעור המסמכים באמצעות "מיקרופיש" על ידי "ממזער מוסמך" ולא על ידי הנישום עצמו. הטכנולוגיה ותהליך המזעור על ידי צד ג' הפכו את השיטה לפחות מקובלת, יתרה מכך אחזור מסמך שמוזער באופן זה הוא מורכב ולא נוח ולכן מרבית הנישומים מעדיפים לשמור פיזית את  המסמכים. לאור האמור לעיל הוחלט לקדם חקיקה מתאימה שתאפשר, בתנאים מסוימים, לבער מסמכים מקוריים שנסרקו ולשמור אותם דיגיטלית.

ההיתר לסרוק מסמכים ושמירתם בקבצים ממוחשבים מחייב התייחסות לאופן שבו יישמרו ויאוחזרו קבצים אלו ולפיכך הוחלט לקבוע בכפיפה אחת כללים לניהול ארכיב דיגיטלי.

תיקון זה הינו המשך למדיניות שנוקטת רשות המסים להתאמת חוקי המס בכלל והוראות ניהול פנקסים בפרט להתפתחויות הטכנולוגיות, כדוגמת קביעת כללים לניהול מסמכים ממוחשבים וניהול טפסי 101 בצורה אלקטרונית.

תיקוני החקיקה הנוכחיים הינם תוצר של המלצות ועדה שמונתה לבחינת נושא סריקת מסמכים וארכיב דיגיטלי וכללה נציגים ממחלקת ביקורת ממוחשבת, ממחלקת ניהול ספרים ומהמחלקה המשפטית.

3.       התיקונים בהוראות ניהול פנקסים

3.1     מבנה כללי של התיקון בהוראות

בסעיף 25 להוראות, הקובע כללים לשמירת מערכת החשבונות, הוספה אפשרות לשמירת תיעוד חוץ שהוא מסמך כתוצר של סריקה ממוחשבת אם הסריקה נעשתה בהתאם לכללים שנקבעו בנספח ו' שבסעיף 36 ובנוסף קובץ המחשב שהוא תוצר הסריקה, נשמר כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום, בארכיב דיגיטלי בהתאם לכללים שנקבעו בנספח ז' שבסעיף 36.

בהתאם לאמור לעיל נוספו שני נספחים לסעיף 36 להוראות:

  • נספח ו' – כללים לסריקת מסמכים וביעורם.
  • נספח ז' – כללים לניהול ארכיב דיגיטלי.

3.2     המסמכים שאותם ניתן לסרוק

ההוראות מתייחסות לסריקה של תיעוד חוץ בלבד הכולל קבלות, תעודות משלוח, חשבוניות, חשבוניות מס, הודעות זיכוי והזמנות. כלומר, מסמכים שהתקבלו מספקים ולא מסמכים שהינם תיעוד פנים ידני. יצויין שבמקרה של תיעוד פנים שהופק בצורה ממוחשבת הרי שמלכתחילה ניתן לשמור אותו באמצעים ממוחשבים בלבד ואין צורך לשמור את מסמך הנייר (hard copy).

3.3     ביצוע הליך הסריקה

תהליך הסריקה יכול להתבצע על ידי הנישום בעצמו ולא מחייב "סורק חיצוני" ובתנאי שהסריקה תעמוד במספר תנאים אשר יאפשרו חשיפה של זיוף המסמכים.

יצוין שבהליך המזעור באמצעות מיקרופיש ההוראות מחייבות שהמזעור יעשה באמצעות "ממזער מוסמך". בהוראות החדשות הוחלט לוותר על חיוב להשתמש ב"סורק חיצוני" כיון שהדבר יסרבל את התהליך ויעקר את התקנה מתוכן.

4.       תנאים לכך שהמסמך ייחשב למסמך סרוק

על מנת להבטיח את שלמות תהליך הסריקה נקבעו מספר כללים שיקטינו אפשרות של שינוי המסמך בעת הסריקה ויאפשרו חשיפה של שינוי הקובץ הממוחשב שנסרק.

4.1     המסמך הסרוק חייב להירשם במערכת החשבונות של הנישום.

4.2     המסמך עבר תהליך של סריקה ממוחשבת, היינו הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור   לקובץ באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה למקור.

4.3     למסמך צריכות להתווסף המילים "מסמך סרוק", וזאת על מנת שניתן יהיה להבחין בין           מסמך מודפס רגיל ומסמך מודפס שהופק ממסך שעבר תהליך סריקה.

4.4     הקובץ הסרוק נחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנישום או מי מטעמו, כאישור לכך שמסמך המקור נסרק בשלמותו; בכך למעשה ניתן אישור ראשוני שהמסמך המקורי תואם את ההעתק הצילומי שהתקבל בתהליך הסריקה. התהליך יכול להיות תהליך אוטומטי שהנישום או מי מטעמו אחראיים עליו.

4.5     אדם נוסף בדק שמסמך המקור זהה לקובץ המחשב שנסרק וחתם בחתימתו האלקטרונית המאושרת כאישור לכך; בכך למעשה ניתן אישור נוסף שהמסמך המקורי תואם את ההעתק הצילומי שהתקבל כתהליך הסריקה, כאשר הפעם, הבדיקה מתייחסת לכל מסמך בנפרד ולא לתהליך בכללותו.

4.6     נקיטת אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לקובץ המחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב העלולים לפגום בנאמנות קובץ המחשב למקור. כמו כן, בעת מעבר מטכנולוגיה אחת לאחרת, ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את נאמנות קובץ המחשב למקור, לרבות החתימה שבה הוא נחתם.

5.       תנאים לביעור המסמכים המקוריים

סריקה של תיעוד חוץ מאפשרת אחזור מהיר ונוח של המסמכים הסרוקים, לצרכי דיון ובקרה, אולם אין ספק שיתרון משמעותי נוסף יינתן לנישום אם יתאפשר ביעור של המסמכים המקוריים. כיוון שהביעור הוא צעד שאין ממנו דרך חזרה ההוראות מאפשרות את הביעור לאחר קיומם של מספר תנאים.

התנאים שהוגדרו בהוראות לכך שהנישום יהיה רשאי לבער "מסמך סרוק" מתייחסים לאיכות תהליך הסריקה ושמירת המסמכים בארכיב דיגיטלי, הגשת הדוח לאותה שנת המס לפי סעיף 131 לפקודה, הגשת דוח על הניכוי במקור מספקים (856), אי הרשעתו של הנישום בעבירות שונות והיות פנקסי הנישום המתייחסים לאותה שנת מס קבילים או שאינם נושאו של הליך תלוי ועומד בעניין פסילתם לפי סעיפים שונים לפקודה.

6.       כללים לניהול ארכיב דיגיטלי

על מנת לאפשר אחזור נאות של מסמכים שנסרקו וחיפוש יעיל בעת ביקורת על מערכת החשבונות של נישומים שיבחרו בדרך של סריקת תיעוד החוץ, נקבעו בהוראות כללים לניהול ארכיב דיגיטלי. כללים אלו מתייחסים ליכולת האחזור של המסמכים על פי מאפיינים שונים (סוג המסמך, תאריך המסמך, מספר העוסק של מוציא החשבונית וכדומה). בנוסף, נקבעו כללים לגבי אפשרויות החיפוש של המסמכים בארכיב הדיגיטלי, אפשרויות יצוא של תוצאות החיפוש לקבצים בתצורה קבועה, לרבות ההעתק הצילומי של המסמך, כדי שאפשר יהיה לקבל את תיעוד החוץ על גבי מדיה מגנטית ולבדוק אותו במשרדי רשות המסים. כמו כן נקבעו הוראות נוספות כגון חובת גיבוי של הקבצים, ורשומות הארכיב וכן שמירה על רצף טכנולוגי במעבר מטכנולוגיה אחת לאחרת.


[1] בתנאים אשר נקבעו בנספח ד' להוראה 36 להוראות ניהול פנקסים.

גובה הוצאות נסיעה לחו"ל 2013

הוצאות הנסיעה המותרות בניכוי לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 מתעדכנות אחת לשנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בארצות הברית של אמריקה. שיעור העלייה בשנת 2012 מסתכם ב-1.76% סכומי ההוצאה המעודכנים יהיו אפוא כלהלן:

לינה לפי קבלות –   סכום מזערי 114 $ ללילה

סכום מירבי 259 $ ללילה

הוצאות שהייה:      אם נדרשו הוצאות לינה

לפי קבלות 73 $ ליממה

אם לא הוגשו קבלות על לינה 122 $ ליממה

שכר לימוד בבי"ס יסודי או תיכון עבור ילד

שטרם מלאו לו 19 שנה  649 $ לחודש

הוצאות נסיעה ברכב פרטי שכור לשם יצור

ההכנסה עד 57$ ליממה

רשימת הארצות  בהן  ניתן להגדיל  ב-25% את סכום הוצאות הלינה:

אוסטריה                יוון

אוסטרליה              יפן

איטליה                  לוקסמבורג

איסלנד                  נורווגיה

אירלנד                   ספרד

אנגולה                   עומאן

בלגיה                    פינלנד

גרמניה                   צרפת

דובאי                     קאטר

דנמרק                   קוריאה

הולנד                    קמרון

הונג קונג                קנדה

בריטניה                 שבדיה

טיוואן                    שוויץ

גובה הקנסות בגין אי הגשת דוח למס הכנסה במועד

עיצום כספי – סעיף 195 ב (קנס על אי הגשת דוח מקוון)

יחיד:                                          1,150 לחודש

מעביד:                                       1,730 לחודש

קנס אי הגשת דוח

סעיף 188 (א)                             330 לחודש פיגור

סעיף 188(א)                              670 לחודש פיגור

סעיף 188(א1)                             830 לחודש פיגור

סעיף 188(ג)                               330 לחודש פיגור

סעיף 188(ד)                               330 לחודש פיגור

סעיף 188(ו)                               170 לאדם

סעיף 188(ז)                               330 לחודש פיגור

סעיף 188(ז)                               670 לחודש פיגור

   
  הנהלת חשבונות באינטרנט הצטרפו אלינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר אנציקלופדיית המס של ישראל  
Blog powered by: Keam Information Technologies כל הזכויות שמורות © לשי הראל רואי חשבון