ניכוי הוצאות רכב שמשמש לצרכי עבודה בלבד

ע"מ 872/06 עיריית נהריה נ' פ"ש עכו

כללי

בית המשפט המחוזי בחיפה, קיבל עקרונית את העמדה, שיתכן והתקנות המגבילות ניכוי הוצאות רכב חלות רק אם מדובר בהוצאות מעורבות (ועל כן אינן חלות, במקרה בו כל ההוצאות עסקיות). כמו כן, נקבע, שההגדרה של "רכב עבודה", המחריגה רכב מסוג זה מתחולת התקנות רק לגבי כלי רכב כמשמעותם בפקודת התעבורה, אינה מהווה חזקה חלוטה, אלא ניתן להוכיח את תחולתה גם על כלי רכב שמתאימים באופיים להגדרה זו.

רקע

ככלל, כקבוע בהוראות סעיף 9(2)(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), רשות מקומית פטורה ממס על הכנסותיה (ככול שאלה לא הושגו מעסק שהיא עוסקת בו או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר בני אדם שבשליטת העוסק בעסק). לצד הפטור האמור, חלה על העירייה, חובת תשלום מקדמות בגין הוצאות שלא הותרו בניכוי או שניכויין הוגבל או נאסר (הוצאות עודפות), בשיעור של 90% בהתאם לסעיף 181ב לפקודה ובין היתר, בשל הוצאות החזקת רכב שניכויין הוגבל כמפורט בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 (להלן: תקנות הרכב"). חובת תשלום המס החלה מכוח תקנות הרכב, חלה לגבי כלל הוצאות רכב שהוצאו, אלא אם מדובר בסוג של הוצאה שהוחרגה מהחובה כאמור, שהיא בשל רכב המסווג כ-"רכב עבודה" בהתאם לפקודת התעבורה.

(המשך…)